״רגרסיית השינה של גיל 18 חודשים״ היא הכינוי שהורים נותנים למאבקים בשעת ההשכבה, ליקיצות הלילה החדשות ולטלטלה בתנומות שפעוטות רבים עוברים סביב גיל 18 חודשים. זו לא אבחנה, וזה לא קורה לכל ילד. כשזה קורה, זה בדרך כלל חופף לשינויים אמיתיים: פעוט שרוצה לעשות דברים בדרך שלו, גל שני של חרדת פרידה, שיני ניב, פרץ של מילים חדשות והמעבר משתי תנומות לאחת.
מה שעוזר הוא שילוב של סדר צפוי וגבולות חמים ותקיפים: שגרה קצרה שהפעוט יכול לסמוך עליה, בחירות פשוטות כדי שירגיש שיש לו קצת שליטה, כללים שהחלטתם עליהם מראש ותגובות רגועות וקצרות בלילה.
למה השינה משתנה בגיל 18 חודשים?
עצמאות
רשימת אבני הדרך של ה־CDC לגיל 18 חודשים מתארת פעוטות שמתרחקים מכם אבל מסתכלים כדי לוודא שאתם קרובים, הולכים בלי להיאחז, ומטפסים על ספה או כיסא ויורדים מהם בלי עזרה. השילוב הזה של ״אני לבד!״ ושל ״אבל תהיו לידי״ מופיע לעיתים קרובות בשעת ההשכבה כמחאות, משיכת זמן ובדיקת גבולות.
שוב חרדת פרידה
חרדת פרידה לא תמיד מסתיימת בשנה הראשונה. ה־AAP אומר שפעוטות רבים מתחילים להראות קשיי פרידה בגיל 15 או 18 חודשים, וKidsHealth אומר שיש ילדים שעוברים אותה בין גיל 18 חודשים לגיל 2½. ה־Sydney Children's Hospitals Network אומר שהיא מופיעה בתדירות הגבוהה ביותר בין גיל 6 חודשים לגיל 2, ושילדים עשויים לבכות בשעת ההשכבה או להתעורר נסערים כשהם קולטים שאתם לא שם.
שיני ניב וטוחנות
המדריך של ה־NHS לבקיעת שיניים אומר ששיני הניב, השיניים המחודדות שבין החותכות הצדדיות לטוחנות הראשונות, בוקעות בסביבות גיל 18 חודשים, אחרי הטוחנות הראשונות שבוקעות בסביבות גיל 12 חודשים. הוא מונה קושי לישון, חניכיים כואבות ואדומות, חום מעט מוגבר מתחת ל־38°C ויותר ריור או לעיסה כסימנים אפשריים. ראו לוח הזמנים של בקיעת השיניים.
מילים ודמיון
השפה ממריאה. רשימת אבני הדרך של ה־CDC לגיל 18 חודשים כוללת ניסיון לומר שלוש מילים או יותר מלבד ״אמא״ או ״אבא״, ועד גיל 2 רשימת אבני הדרך של ה־CDC לגיל 2 כוללת חיבור של שתי מילים יחד. ככל שהדמיון מתפתח, המדריך של KidsHealth לשינה של פעוטות מציין שחלומות וסיוטים יכולים להתחיל להשפיע על פעוטות, שמתקשים להבדיל בינם לבין המציאות. גם Pregnancy, Birth and Baby אומר שפעוטות עשויים להתחיל לחלום סיוטים.
המעבר לתנומה אחת
לפי KidsHealth, בסביבות גיל 18 חודשים, או לפעמים מוקדם יותר, רוב הפעוטות מאחדים שתי תנומות לתנומת אחר צהריים אחת. בתקופת המעבר, יש ימים שמסתיימים בפעוט שעייף מדי עד שעת ההשכבה, וזה יכול להקשות על ההירדמות. ראו משתי תנומות לאחת.
כמה שינה צריך פעוט בן 18 חודשים?
| מדד | טווח אופייני | מקור |
|---|---|---|
| סך הכול ב־24 שעות | 11 עד 14 שעות, כולל תנומות | AASM, SCHN |
| שנת לילה | כ־10 עד 12 שעות | SCHN |
| שינה ביום | כ־1 עד 2.5 שעות | SCHN |
ה־American Academy of Sleep Medicine (AASM) ממליץ על 11 עד 14 שעות ב־24 שעות, כולל תנומות, לגילי 1 עד 2. דף השינה לפעוטות של ה־Sydney Children's Hospitals Network (SCHN) אומר שבדרך כלל המשמעות היא כ־10 עד 12 שעות בלילה ו־1 עד 2.5 שעות של תנומות. לדוגמאות של ימים, ראו לוח זמנים לגיל 12–18 חודשים ושינה של פעוטות.
בקיעת שיניים או רגרסיית גיל 18 חודשים?
זה יכול להיות גם וגם, כי שיני הניב מגיעות באותם חודשים כמו כל השאר. בקיעת שיניים סבירה יותר אם אתם רואים חניכיים כואבות ואדומות והפעוט לועס ומרייר יותר, סימנים שה־NHS מונה. ה־NHS גם אומר שאין ראיות לכך שבקיעת שיניים גורמת לשלשול.
כדאי להתייחס לחום של 38°C ומעלה, או לפעוט שנראה חולה, מסרב לאכול ולשתות או שיש לו שיעול או פריחה, כאל מחלה אפשרית ולא כאל בקיעת שיניים. עיינו בפרק ״מתי כדאי לפנות לעזרה?״ בהמשך.
איך שומרים על גבולות בשעת ההשכבה עם פעוט בן 18 חודשים?
פעוטות נרגעים הכי טוב כשהם יודעים מה מגיע ומרגישים שגם להם יש מילה.
- שמרו על שגרה קצרה וצפויה. ה־CDC מציע שגרות קבועות לשינה ולאכילה. כמה צעדים מוכרים, כמו אמבטיה, פיג׳מה, צחצוח שיניים, ספר וחיבוק, באותו סדר בכל ערב, עובדים טוב יותר משגרה ארוכה שהולכת ומתארכת. ראו שגרת השכבה.
- הציעו בחירות פשוטות. ה־CDC מציע לתת בחירות פשוטות. בשעת ההשכבה זה יכול להיות ״הספר הזה או ההוא?״ או ״פיג׳מה כחולה או עם פסים?״, ולא ״רוצה ללכת לישון?״
- החליטו על הגבולות לפני שעת ההשכבה. KidsHealth מציע לקבוע את הכללים ולדבוק בהם, למשל להחליט מראש כמה פעמים תאפשרו לשתות מים.
- אמרו לילה טוב בחום ובבהירות. לפעוטות עם דאגות סביב פרידה, ה־AAP מציע טקס פרידה קצר וקבוע. התעכבות או התגנבות החוצה נוטות להקשות.
- שמרו על בדיקות לילה קצרות. KidsHealth מציין שיותר מדי אינטראקציה בבדיקות לילה עלולה להשיג את ההפך. כמה מילים רגועות, כיסוי בשמיכה ויציאה.
- החזירו אותו למיטה ברוגע. אם הפעוט קם, ה־Sydney Children's Hospitals Network מציע ללוות אותו חזרה למיטה ולהרגיע אותו בלי הרבה מהומה, ואומר לא להעניש על יקיצות לילה.
- הציעו חפץ מעבר. KidsHealth מציע שחפץ מנחם, כמו צעצוע קטן או שמיכה, יכול לעזור לפעוטות להרגיש בטוחים.
- כבו מסכים הרבה לפני השינה. KidsHealth מציע להרחיק פעוטות ממסכים בשעה שלפני שעת ההשכבה.
אם שעת ההשכבה הופכת להתקף זעם, הישארו רגועים והמשיכו בשגרה; ראו התקפי זעם אצל פעוטות. לגבי סיוטים, הדף של ה־Sydney Children's Hospitals Network על סיוטים מציע להזכיר לילד שהוא בטוח ולהישאר איתו עד שהוא נרגע.
מה עושים אם הפעוט מטפס החוצה ממיטת התינוק?
ה־CDC מונה טיפוס על ספה או כיסא וירידה מהם בגיל 18 חודשים, ויש פעוטות שמנסים במהרה גם את המעקה של מיטת התינוק. טיפוס החוצה הוא עניין של בטיחות, לא רק של שינה.
- קודם הורידו את המזרן. KidsHealth מציע להשאיר את המזרן של מיטת התינוק בגובה הנמוך ביותר.
- שקלו מעבר למיטה אם הטיפוס נמשך. KidsHealth מציע מיטת מעבר או מיטה עם מעקה צד לפעוט שמטפס הרבה. ה־Sydney Children's Hospitals Network אומר לעבור למיטה גדולה אם הילד מטפס החוצה, כדי למנוע נפילות, ושהמעבר יכול לקרות כבר בגיל 18 חודשים אבל נפוץ יותר סביב גיל 2 עד 3.
- הכירו את הסימנים שהגיע הזמן. Cleveland Clinic מביא את ההמלצה של ה־AAP לעבור למיטה כשהילד בגובה של כ־89 cm (35 אינץ׳), כשהמעקה של מיטת התינוק מגיע לאמצע החזה שלו בעמידה, או כשהוא מטפס החוצה.
- דאגו שהחדר יהיה בטוח. פעוט במיטה יכול לקום בלילה, לכן בדקו שאין בחדר סכנות. ראו מעבר ממיטת תינוק למיטה.
כמה זמן נמשכת רגרסיית השינה של גיל 18 חודשים?
המאמר של Cleveland Clinic על רגרסיות שינה אומר שרגרסיות נמשכות בדרך כלל שבוע או שבועיים, ומציין שמחקרים לא הראו שהן מגיעות כמו שעון בגיל מסוים. אף מקור לא מציין משך מהימן לגיל 18 חודשים. בפועל, תקופה כזו יכולה להימשך יותר כשבקיעת שיניים, שינוי בתנומות ודאגות סביב פרידה חופפים.
משפחות רבות מגלות שעקביות עוזרת יותר מכול: כשהכללים משתנים מלילה ללילה, פעוטות ממשיכים לעיתים קרובות לבדוק אותם.
מתי כדאי לפנות לעזרה?
הרמות האלה מבוססות על המדריך של ה־NHS לעזרה רפואית דחופה לילדים מתחת לגיל 5.
התקשרו ל־מספר החירום המקומי עכשיו אם הפעוט מתקשה לנשום, אם העור או השפתיים שלו כחולים, אפורים, חיוורים או מנומרים, אם הוא רפוי, קשה מאוד להעיר אותו או שאי אפשר להעיר אותו, אם יש לו פרכוס, או אם הוא לא עשה פיפי 12 שעות.
קבלו ייעוץ רפואי עוד היום (רופא המשפחה או קו מקומי לייעוץ רפואי) אם לפעוט יש חום והוא נראה חולה, אם הוא מקיא כבר 24 שעות, אם הוא לא שותה, או אם אתם חושבים שמשהו לא בסדר.
דברו בקרוב עם רופא המשפחה או עם אחות בריאות הילד אם:
- השינה ממשיכה להחמיר, או שהמצב לא הוקל אחרי כמה שבועות
- הפעוט נוחר ברוב הלילות, או מתנשף או משמיע קולות נחרה בשינה; הדף של ה־Sydney Children's Hospitals Network על דום נשימה בשינה מונה אותם כסימנים שכדאי לבדוק
- הסיוטים תכופים מאוד או מעוררים מצוקה
- הפעוט איבד מיומנויות שהיו לו, או שאתם מודאגים לגבי הדיבור או ההתפתחות שלו; ה־CDC אומר לפעול מוקדם
אם המאבקים בשעת ההשכבה מתישים אתכם, אפשר גם לפנות ל־הרופא או שירות מקומי לבריאות הילד. אם יש לכם מחשבות לפגוע בעצמכם או בילד, התקשרו ל־קו סיוע מקומי למצבי משבר או ל־מספר החירום המקומי עכשיו.
מה כדאי לתעד בתקופה קשה
תעדו את זמני התנומות, את שעת ההשכבה, כמה זמן לוקחת ההירדמות ומה הפעוט ביקש (מים, עוד סיפור, אתכם). הוסיפו שיניים, מחלות ושינויים כמו מעבר לקבוצה חדשה במסגרת. שבוע של רישומים בדרך כלל מראה אם הבעיה היא התנומה, השגרה או משהו אחר, ונותן לרופא המשפחה או לאחות בריאות הילד תמונה ברורה.
